דלג לתוכן העמוד

נתונים רשמיים ומטרידים שמפרסמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, חושפים תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לרמת השקיפות של עיריית בני ברק מול התושבים: על פי הדוח השנתי לסיכום יישום החוק ברשויות המקומיות, חלה קריסה תלולה בשיעור הבקשות לקבלת מידע שנענו במלואן על ידי העירייה.

אם בשנת 2023 עמד שיעור המענה המלא בעיריית בני ברק על 87%, ובשנת 2024 על 76.3%, הרי שבשנת 2025 צנח הנתון ל-58.6% בלבד. מדובר בנתון נמוך באופן מובהק מהממוצע הארצי של כלל הרשויות המקומיות בישראל, שעומד על 71.8%.

במקביל לירידה בשקיפות, נרשם זינוק חסר תקדים בהתעניינות הציבורית בפעילות העירייה: במהלך שנת 2025 הוגשו לאחראית על חופש המידע בעירייה, לאה ברגמן, 99 בקשות למידע – זינוק חד של כ-68% לעומת 59 בקשות בשנה שלפניה ו-54 בקשות ב-2023.

מניתוח אופן הטיפול בבקשות עולה כי 15.2% מהן נדחו על הסף, ו-5.1% נוספות נענו בחלקן בלבד. אולם הנתון המעורר תהיות קשות בקרב תושבים ופעילי שקיפות בעיר נוגע לעילות הדחייה: ב-65% מהמקרים שבהם נדחתה הבקשה, הנימוק הרשמי שסיפקה העירייה היה כי "לא ניתן לאתר את המידע" (לפי סעיף 8(3) לחוק). הנתון מעלה שאלות נוקבות באשר לניהול הארכיונים, מאגרי הנתונים, ואופן קבלת ההחלטות בבניין העירייה ברחוב ירושלים.

לצד הצניחה במענה המהותי, הדוח מצביע על נקודת אור אחת: שיפור במהירות הטיפול. שיעור הבקשות שטופלו בתוך 30 יום עלה מ-40.3% ל-61.5%, ואף בקשה לא חרגה מ-120 ימים. בנוסף, במהלך השנה כולה לא הוגשה אף עתירה מנהלית נגד העירייה, וסך האגרות שנגבו עמד על 412 שקלים בלבד בגין 19 בקשות.

להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ

מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום

92% אהבו את הכתבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך