הירי בבית הספר כהנמן: 22 שנה לטרגדיה שטלטלה את בני ברק
זה היה בוקר סתווי רגיל לכאורה, יום חמישי, י"ג בחשון תשס"ה (28 באוקטובר 2004). ברחוב הרב כהנמן בבני ברק, שקק בית הספר לבנות חיים שגרתיים של לימודים. כ-1,200 תלמידות ישבו בכיתותיהן, ללא שמץ של מושג על האירוע הטרגי שעתיד להתרחש תוך דקות ספורות בשער המוסד – אירוע שיותיר צלקת כבדה בהיסטוריה המקומית של העיר.
אל שער בית הספר הגיע אלון נקר ז"ל, טכנאי מזגנים צעיר בן 28, שהוזמן על ידי הנהלת המוסד כדי לטפל בתקלה במערכת המיזוג. בשער הוצב ארנולד אלטגאוז, מאבטח מטעם חברת 'יבטח', שפעל תחת הוראות קפדניות שלא לאפשר כניסה ללא בדיקה יסודית.
ויכוח שגלש לאובדן עשתונות
בפתח המתחם התפתח בין השניים דין ודברים קולני סביב דרישת ההזדהות ונהלי הבדיקה. הטכנאי, שביקש להיכנס כדי לבצע את מלאכתו, ניסה לעבור, ובמקום התפתח מאבק פיזי קצר ודחיפות הדדיות. בתוך שניות ספורות יצא המצב לחלוטין מכלל שליטה.
המאבטח שלף את אקדחו וירה יריית אזהרה באוויר. אלא שהעימות לא נרגע: בעוד השניים נאבקים, ירה המאבטח כדור נוסף לעבר פלג גופו העליון של נקר. הטכנאי הפצוע קרס על הקרקע, שותת דם ומנוטרל לחלוטין מכל יכולת פעולה. אולם אז התרחש הרגע המחריד מכל: המאבטח כיוון את נשקו פעם נוספת, ומטווח אפס ירה ירייה שלישית הישר בראשו של נקר המוטל על הארץ, ירייה שחרצה את גורלו במקום.
צל האינתיפאדה והפחד על התלמידות
ההלם בבני ברק היה עצום. קולות הירי בפתח מוסד חינוכי עוררו בהלה גדולה, ומהר מאוד התבררו ממדי האסון: צעיר שיצא לפרנסתו מצא את מותו בידי מי שהופקד על שמירת הביטחון. התיק הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם נדחו טענותיו של אלטגאוז להגנה עצמית. השופטים קבעו כי מדובר במעשה חמור מאין כמותו, ובפרט הירייה השלישית שבוצעה בקור רוח כשהקורבן שוכב פצוע, והרשיעו אותו בהריגה תוך גזירת 16 שנות מאסר בפועל.
הפרשה לא הסתיימה שם והגיעה לשולחנו של בית המשפט העליון, בהרכב השופטים עדנה ארבל, מרים נאור ז"ל וסלים ג'ובראן. בערעור עמדו השופטים על הפער הבלתי נתפס בין תפקידו של מאבטח לבין התוצאה הקטלנית. השופטת ארבל הדגישה כי המאבטח נטל את החוק לידיו וירה באדם חסר אונים ללא כל הצדקה מבצעית או חוקית.
ההכרעה המקלת בעליון
לצד הגינוי המוחלט למעשה הירי, נדרשו שופטי העליון להקשר הרחב של התקופה: סתיו 2004 היה שיאה של תקופת פיגועים קשה ברחבי הארץ, עם כוננות מתמדת וחשש כבד מפיגועי תופת ואירועי חדירה למוסדות חינוך. השופטים קבעו כי תחושת החרדה העמוקה לשלומן של כ-1,200 התלמידות במתחם השפיעה עמוקות על שיקול דעתו של המאבטח ויצרה אצלו לחץ נפשי חריג ופחד קיומי.
בשל שיקולים אלו, החליט בית המשפט העליון להפחית את עונשו של אלטגאוז מ-16 שנות מאסר ל-12 שנים בפועל. פסק הדין נותר עד היום אחד מפסקי הדין המצוטטים ביותר בסוגיות של גבולות סמכות המאבטחים, קלות השימוש בנשק חם וההשפעה של אווירת טרור על אחריות פלילית.
22 שנה חלפו מאז אותם רגעים מרים בשער בית הספר כהנמן, אך הזיכרון על הטרגדיה המיותרת ועל חייהם של צעיר שנגדעו ושל מאבטח שחייו נהרסו – ממשיך להדהד בבני ברק כתמרור אזהרה נצחי לקלות הבלתי נסבלת של לחיצה על ההדק.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה