הצצה למנגנון הכסף המפלצתי לטובת ישיבות הדגל בבני ברק
בעקבות הפסקת תקציבי המדינה לעולם הישיבות במסגרת הסנקציות והמחלוקות סביב סוגיית הגיוס, הוקם מנגנון פיננסי מקביל המנוהל באמצעות תורמים פרטיים ואילי הון
בעקבות הפסקת תקציבי המדינה לעולם הישיבות במסגרת הסנקציות והמחלוקות סביב סוגיית הגיוס, הוקם מנגנון פיננסי מקביל המנוהל באמצעות תורמים פרטיים ואילי הון.
מסמך פנימי של ארגון "קרן עולם התורה", שנחשף בגלי צה"ל על ידי הכתב מרדכי הלפרין, חושף את היקפי הפעילות העצומים של המערכת.
על פי הנתונים המעודכנים שהועברו לתורמים, מאז הקמת הקרן ביולי 2024 ועד תחילת 2026 גייסו וחילקו תורמים חרדים יותר מחצי מיליארד שקל (כ-500 מיליון ש"ח) לכ-1,450 מוסדות תורה שונים ברחבי הארץ, שרבים מהם מהווים את לב ליבו של עולם הישיבות השוכן בעיר בני ברק.
גורמים המעורבים בפרטים מעריכים כי מאז תחילת 2026 חולקו סכומים נוספים בסך של כ-200 מיליון שקל, כך שהיקף הכספים הכולל גבוה משמעותית מהנתונים המופיעים במסמך הרשמי.
מן המסמך עולה כי החלוקה מתבצעת בהתאם לגודלם של המוסדות ולצרכיהם השוטפים. בראש רשימת המוסדות המתוקצבים עומדת ישיבת מיר (שמרכזה בירושלים אך לה שלוחות ומוסדות נספחים), שקיבלה קרוב ל-19 מיליון שקל.
אחריה ניצבות שתיים מהישיבות הבולטות והמרכזיות ביותר השוכנות בלב בני ברק – ישיבת פוניבז' וישיבת עטרת שלמה – שכל אחת מהן קיבלה סכום העולה על 13 מיליון שקל. במדרג הבא, מוסדות בולטים נוספים ובהם שיח יצחק, ישיבת חברון (הפועלת בירושלים) ונתיבות חכמה, קיבלו סכומים שנעו בין 6 ל-9 מיליון שקל כל אחד.
בעשירייה הפותחת של מקבלי התמיכות נכללות גם ישיבת שערי תורה, ישיבת תפרח, ישיבת בית מתתיהו וישיבת בית הלל (רבות מהן פועלות בבני ברק ובריכוזים חרדיים נוספים), לצד מאות ישיבות וכוללים נוספים שקיבלו תקציבים משמעותיים לפעילותם השוטפת.
הקמת הקרן נועדה למלא את החלל התקציבי שנוצר עם עצירת התמיכות הממשלתיות הישירות לעולם הישיבות.
על פי פרסום גלי צה"ל, חלק מהכספים המועברים דרך מנגנון זה משמשים גם לתמיכה במוסדות שבהם לומדים תלמידים המוגדרים כמשתמטים או עריקים משירות ביטחון בצה"ל, ובכך עוקפים את הסנקציות הכלכליות שהוטלו על גופים אלו.
על אף ההצלחה המהירה בגיוס סכומי עתק בפרק זמן קצר יחסית, גורמים העוסקים במלאכה מצביעים על אתגרים משמעותיים לעתיד. במקביל להיערכות התורמים לכנס רב-משתתפים במלון "סטאי" בטבריה, חלק מהמעורבים מודים כי קיים סימן שאלה באשר ליכולת לשמור לאורך זמן על קצב גיוס פרטי בסדר גודל כה רחב, בהיעדר רשת ביטחון תקציבית ממשלתית קבועה שתתמוך במוסדות התורה הגדולים.










כתיבת תגובה