הקרב המשפטי על גבעת הישיבה בבני ברק מגיע לרגע ההכרעה: ישיבת פוניבז' הגישה לבית המשפט העליון את תשובתה לבקשת עיכוב הביצוע שהגישה עמותת 'מסורת התורה'. בתשובה חריפה וחד-משמעית, דורשת הישיבה לדחות את לבקשת העיכוב על הסף ולבצע לאלתר את פסק הדין הדורש את פינויו של פלג הרב מרקוביץ' ממתחם הישיבה, וזאת לאחר שצד ה'מחבלים' הצליח ברגע האחרון לעכב את הפינוי שנכפה עליהם ולמנוע את הצעד שאמור היה להתבצע בערב סוכות האחרון.
בתגובה לבית המשפט, טוענת הנהלת הישיבה ('השונאים') כי בקשת עיכוב הביצוע הוגשה בשיהוי ניכר ומכוון של 41 ימים .לפי הטענה, המבקשים חיכו במכוון עד לרגע האחרון – תוך ניצול פגרת חופשת סוכות – כדי להגיש את הבקשה ולנסות לדחות את הקץ מחובת הפינוי והתשלום שאותו אמורים היו לבצע בצו בית המשפט.
בישיבה מזהירים כי כל עיכוב נוסף בביצוע פסק הבוררות ימשיך "לחשוף את מאות התלמידים למעשי אלימות, טרור והפחדה יומיומיים בגבעת הישיבה".
בכתב התביעה מובאות קביעות נוקבות של הבורר, השופט חשין שכזכור אימץ את עמדת 'השונאים', ושל בתי המשפט שאימצו את קביעתו, המבהירות כי הפרדה פיזית היא המוצא היחיד:
"תוצאת פסק הבוררות, האמיצה, יש לומר, המפרידה בין שני מחנות לומדי התורה שהפכו את ישיבת פוניבז' לזירת מלחמה, והמסלקת את אותו המחנה שהקים בה ישיבה בתוך ישיבה וחתר בהמרדה ובאלימות נגד נשיאה – הינה אך מתבקשת רגע לפני חורבן הישיבה, וטוב מאוחר מאשר אף פעם."
ציטוט נוסף: "קביעת הבורר חסין לפיה 'הפיוס אינו אפשרי בעת הזאת… הסכסוך עלול להמיט על הישיבה הרס וחורבן ח"ו' משקפת את המציאות הכואבת, הדורשת הפרדה תוך סילוקו של המחנה הסורר."

בנוסף, כדי להמחיש את חוסר האפשרות להמשיך בחיים משותפים במתחם, מצטטים המשפטנים את האנלוגיה המוכרת מדיני המשפחה כאשר לשם כך נעשה שימוש בקביעת חז"ל לפיה 'אין אדם דר עם נחשפ בכפיפה אחת":
"אין אדם דר עם נחש בכפופה אחת… ענייננו קרוב יותר להלכות ולסכסוכים בין בני זוג שאחד מהם מבקש להיפרד מהשני ולהרחיקו באופן מיידי על רקע של אלימות."
נקודה מרכזית נוספת בתשובת הישיבה נוגעת לטענות עמותת 'מסורת התורה' על קריסה כלכלית וחדלות פירעון מול החוב הפסוק בסך 10 מיליון ₪. בישיבה טוענים מנגד כי מדובר ב"מצג שווא ובטקטיקה שנועדה לחמוק מתשלום החוב תוך הסתרת נכסים ושימוש במבנה תאגידי מפותל".
בכדי להפריך את טענת ה'קריסה הכלכלית' מציגה הנהלת הישיבה מסמכים מהם עולה כי במקביל לטענות על היעדר משאבים, מפעיל הפלג רשת עמותות ותאגידים המגלגלים עשרות מיליוני שקלים בשנה: חוות דעת שמאי שהוגשה קובעת כי שווי דמי השימוש בנכסי הישיבה עומד על כ-42.8 מיליון ש"ח עבור 7.6 שנים (כחצי מיליון שקלים בחודש). בנוסף, מציגה התביעה את קיומה של רשת עמותות מקבילה כאשר במסמך נחשף כי הרב מרקוביץ' ואנשיו מנהלים "מבנה תאגידי מפותל, שבאמצעותו מנווטים סכומי עתק המתקבלים מתומכיהם, תוך שמירה על מראית עין של סף חדלות פירעון", בין היתר באמצעות עמותות כמו "חברים למצווה", "מחברים למצווה" ו"מעמדי תורה".
בסופו של דבר, לצד הדרישה הראשית לדחות את בקשת עיכוב הביצוע על הסף ולהורות על פינוי מיידי , דורשים בפלג 'השונאים' סעד חלופי: במידה ובית המשפט ישקול לשקול עיכוב כלשהו, התנאי לכך חייב להיות הפקדת ערובה כספית בפועל בסך 4 מיליון ש"ח להבטחת כיסוי הנזקים הנגרמים לישיבה.
בשורה התחתונה, נראה שסאגת הקרב על גבעת הישיבה רחוקה מלהסתיים, והפרשיה המבישה שגורמת לחילול ה' נוראי ולביזיון כבוד התורה, תמשיך ללוות אותנו עוד זמן רב.