מחקר האו"ם קובע: החברה החרדית נהנית מאיכות חיים גבוהה
במשך שנים התרגלנו לכותרות המציגות את המגזר החרדי דרך "קו העוני" הכלכלי, אולם נתונים חדשים המבוססים על מדדי האו"ם ופורסמו הבוקר, מציגים תמונה שונה לחלוטין. על פי הדיווח, בחינה של מדדי רווחה ואיכות חיים מעלה כי הציבור החרדי אינו מאופיין כחברה ענייה, אלא ככזו הנהנית מאיכות חיים של המעמד הבינוני ומעלה.
הנתונים המפתיעים: 5 מתוך 6
המחקר בדק את המגזר החרדי לפי שישה מדדי נזקקות בינלאומיים של האו"ם. התוצאות מראות כי בחמישה מהם – בריאות, השכלה, בעלות על דיור, שביעות רצון מהחיים ושיעורי פשיעה נמוכים – הציבור החרדי מדורג ברמה גבוהה במיוחד, המקבילה לעשירונים השישי עד השמיני באוכלוסייה הכללית.
הפער המובנה בין ההכנסה הכספית לבין איכות החיים בפועל, מעסיק רבות את חוקרי הכלכלה. בעוד שבעיתונות הכלכלית נוטים להתמקד ב"אובדן הכנסות" למדינה כתוצאה מהפרשי מיסוי, בתוך המגזר החרדי מסבירים כי התוצאות הן פועל יוצא של סולם ערכים שונה וניהול חיים קהילתי ומחושב.
סוד הקסם: אמונה וחינוך
גורמים בקהילה מצביעים על כך ששביעות הרצון הגבוהה אינה קשורה למותרות, אלא לחיי אמונה ותוכן. ההשקעה האדירה בחינוך לערכים ולדרך ארץ היא זו שיוצרת את הנתון המרשים של רמת פשיעה נמוכה במיוחד. בנוסף, הנטייה החרדית לתעדף רכישת דירה על פני צריכת מותרות, תוך גיוס משאבים משפחתיים וקהילתיים, מסבירה את שיעורי הבעלות הגבוהים על נכסים למרות ההכנסה הממוצעת.
גם בתחום הבריאות נרשם סיפוק רב, כאשר נראה כי הנגישות לשירותי הרפואה בישראל והמעטפת הקהילתית של ארגוני החסד, מעניקים למשפחה החרדית ביטחון בריאותי שאינו נופל מזה של השכבות החזקות ביותר במשק.
בין עוני כלכלי לעושר רוחני
אל מול הניסיונות לצייר את המגזר כ"נטל" בשל פערי המיסוי, עולה מהנתונים תמונה של חברה יציבה, בריאה ומרוצה. נראה כי המודל החרדי מצליח לייצר "איכות חיים" באמצעים שאינם נמדדים רק בשקלים בבנק, אלא בחוסן חברתי ומשפחתי – מה שמעמיד בסימן שאלה את הדרך שבה מודדים "עוני" בישראל של שנת 2026.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה