ה"פראייר" של הבניין התגלה כאיש העשיר ביותר לאחר האסון
זהו סוד גלוי במחוזותינו: חוקי התכנון והבנייה בערים החרדיות נתפסים לעיתים קרובות כהמלצה בלבד. המניע, חשוב להדגיש, אינו רצון להפר חוק לשם שמיים, אלא מצוקה קיומית ויומיומית. כאשר עשר נפשות נאלצות להצטופף בדירת שלושה חדרים, ההיגיון ההישרדותי גובר על הבירוקרטיה. התוצאה בשטח ברורה: עוד חדר נסגר, מרפסת שהופכת ליחידת מגורים, ועוד כמה מטרים שנוספים ללא אישור אגף ההנדסה. מבחינה אנושית – זה מובן. מבחינה כלכלית ואסטרטגית? מדובר בהימור מסוכן שהחשבון עליו מגיע ברגע הכי פחות צפוי.
לפני כשבוע פגשתי משפחה מבני ברק שחוותה את הטרגדיה הזו על בשרה. בניינם ספג פגיעה ישירה במהלך המלחמה האחרונה. בתוך שניות ספורות, הפכו רוב הדירות בבניין לחורבות שאינן ראויות למגורים. המשפחות פונו למלונות, וברגע שהאבק שקע והחל שלב אומדן הנזקים מול הרשויות, נחשף הפער הכואב בין המציאות בשטח לבין הרישום בטאבו.
ההלם מול פקידי מס רכוש
התשובה שקיבלו הדיירים מפקידי מס רכוש הייתה קרה, חדה ולאקונית: הפיצוי יחושב אך ורק לפי גודל הדירה החוקי. מבחינת המדינה, מה שלא רשום בתיק הבניין בעירייה, פשוט אינו קיים.
המשמעות היא הרסנית: משפחה שחיה בדירת חמישה חדרים מרווחת, אך רשומה בטאבו כבעלת שלושה חדרים, תקבל פיצוי על שלושה חדרים בלבד. גם דמי השכירות המוענקים לדיור חלופי נגזרים מאותו רישום יבש. התוצאה היא "נוקאאוט" כלכלי: משפחות ברוכות ילדים נאלצות לשכור דירות גדולות ויקרות מכספן הפרטי, בזמן שהמדינה מתקצבת אותן לפי דירת זוג צעיר. ההפרש, המגיע לאלפי שקלים בחודש, נופל על כתפי משפחות שכבר עברו טראומה פיזית ונפשית קשה.
השכן שצחק אחרון
בתוך כל הכאב הזה, בלט שכן אחד. במשך שנים הוא נחשב, במושגים מסוימים, ל"פראייר" של הבניין. הוא הקפיד לבנות רק עם היתרים, שילם אגרות והיטלים כחוק, ודיווח על כל מטר רבוע לארנונה. בזמן שחלק מהשכנים התגאו בחיסכון החודשי שהשיגו דרך "בנייה בשחור", הוא שילם את המחיר המלא מדי חודש בחודשו.
היום, משפחתו היא היחידה בבניין שנושמת לרווחה. המדינה מממנת להם דירה חלופית התואמת בדיוק את צרכיהם, משום שהשטח שלהם מעוגן בחוק. יתרה מכך, כאשר הבניין יגיע לשלב השיקום או לתהליך של פינוי-בינוי, הצפוי מאוד במקרה של נזק כזה, הזכויות הקנייניות שלו יהיו גבוהות בעשרות אחוזים משל שאר השכנים. הפיצוי בנדל"ן, כפי שכל איש מקצוע יודע, נגזר מהמטרים הרשומים, לא מהקירות שבניתם בערב שבת.
שיעור לחיים: הקירות שומרים עלינו
הדברים הללו אינם נכתבים כהטפה מוסרית, אלא כשיעור ריאלי בנדל"ן ובחיים. בנייה ללא היתר היא לא רק עבירה על החוק; היא ויתור מרצון על הגנה מדינתית ברגע האמת.
ברגע קריטי, בין אם מדובר במלחמה, ברעידת אדמה או בהתחדשות עירונית, המטרים הלא חוקיים מתאדים כאילו לא היו. המדינה אינה שואלת מה בניתם בפועל, אלא מה רשום בתיק. מה שנראה כחיסכון קטן ומתוק היום, עלול להתגלות כהפסד מר וכואב ביום שבו תזדקקו לקירות שלכם יותר מכל. הארנונה וההיתרים אינם קנס; הם פוליסת הביטוח הכי חשובה שיש לכם על הנכס היקר ביותר שלכם.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה