הציל נפשות עם 'סוסיתא' חבוטה: י"א שנים למזכה הרבים הרב שובע
אחת עשרה שנים ציינו בני משפחתו ומוקירי זכרו של הצדיק, אביהם של ילדי ישראל רבי ניסים שובע זצ"ל, שליחם הנאמן של גדולי התורה וראשי הישיבות זצוק"ל.
בני המשפחה וידידים התאספו בביתו הפשוט שברחוב מהר"ל בבני ברק, אשר כותליו מעידים עד היום על עשייתו הברוכה. עשייה זו הייתה כרוכה במסירות נפש ובהקרבה עילאית למען רישומם של ילדי ובנות ישראל למוסדות חינוך תורניים במשך עשרות שנים.
לאחר תפילת ערבית ערכו את סדר הלימוד – קריאת תהילים, משניות וזוהר לעילוי נשמתו, ולאחר אמירת הקדיש ערכו סעודת מצווה.
עדויות מבית העלמין: מופתים וישועות על הקברבמהלך הסעודה העלו זיכרונות וסיפורים. חלק מהם שמעו בני המשפחה מאביהם הגדול רבי ניסים זצ"ל, ומעשיות נוספות שמעו מגדולי ראשי הישיבות ומרבנים חשובים, אשר היו בעצמם עדים לסיפורים של מסירות נפש גדולה ושל הערכה נדירה מצד גדולי ישראל מרנן ורבנן זצוק"ל לאביהם הגדול זצ"ל.
בנו הגדול רבי מאיר שובע שליט"א, מגיד מישרים, פתח בדבריו וציין: "אנו נמצאים בשנה ה-11 להסתלקותו, ומידי זמן אנו שומעים עדויות של אנשים שראו ישועות על קברו. אף על פי שאבא זצ"ל היה צנוע מאוד, אציין מה ששמעתי מאנשים שסיפרו לנו: היו מופתים בשנה האחרונה כשאנשים העתירו על קברו בתפילות כדי שילדיהם יתקבלו לתלמוד תורה, לסמינר או לישיבה מסוימת, ולאחר התפילה במקום זכו לקבל את שיחת הטלפון המיוחלת – הבן או הבת התקבלו למוסד החינוכי שכל כך רצו בזכות התפילות על קברו".
מדן ועד באר שבע: מסירות נפש ללא חת
עוד סיפרו על אורחותיו והנהגותיו בעבודת ה', שהיו לסמל ולדוגמה.
אבא, רבי ניסים, היה דמות מיוחדת של יהודי שפניו היו מלאות תמיד בשמחה; כיום קשה למצוא דמות כזו. כל מי שהכירו ראה תמיד את הצהלה על פניו, ובמתק שפתיו הציל רבים מבאר שחת. בימים ובלילות היה נוסע מדן ועד באר שבע; הוא לא חס על עצמו וניצל כל רגע לפעילות ולהצלה. פעמים רבות היה ישן על ספסלים בבתי כנסת במושבים ובריכוזי העולים.
'לא יבוש מפני המלעיגים עליו' – כך מובא בשולחן ערוך וכך נהג הלכה למעשה רבי ניסים. לא פעם ספג בזיונות קשים בעת שנפגש עם הורים למען חינוך ילדיהם, או כשילדים נפגעו בו כשראו את חזותו התורנית. אך בדרכו מעולם לא נרתע; בחיוכו הכובש ובמתק שפתיו לא הרפה ולא ויתר עד שהצליח בס"ד לעודדם. לאחר שיחה קצרה עם ההורים, העמיסם על רכבו יחד עם עוד רבים מבני ובנות העולים בדרך למתיבתות ולבתי ספר תורניים. בדרך היה מספר להם סיפורים ומעשיות מרתקים כדי להשכיח מהם את צער עזיבת הבית ולנטוע בהם שמחה ואהבה לקראת בואם ללמוד תורה ויראה, וכך דאג לכל מחסורם כאב לבן. פעולותיו והצלחותיו הברוכות היו לשם דבר.
הברכה מהסטייפלר: "אתה תדאג לילדיו של הקב"ה"
באחת הפעמים החליט בלבו לחדול מפעילותו למען ילדי ישראל, בטענה "ומתי אעשה אנכי לביתי?", שכן רצה ללמוד ולהתעלות בתורה. אז פנה אליו בעל ה'קהילות יעקב' – הסטייפלר זצ"ל – ואמר לו: "ר' ניסים, אין מי שיעמוד במקומך. אתה תדאג לילדיו של הקב"ה, והקב"ה ידאג לילדיך". וכך היה: הוא זכה שכל בניו בני תורה ותלמידי חכמים.
את כל עבודתו בקודש עשה בתנאי כלכלה קשים. למרות זאת לא ויתר ודאג להכניס את הילדים ואת הבנות למוסדות תורה לנוער ולבנות יעקב. באותם ימים, בשנות החמישים, היה מגיע למרכזי העולים כשהוא משחק 'חתול ועכבר' עם פקידי הסוכנות שניסו להצר את צעדיו. כך המשיך גם בשאר מבצעי העליות, כמו בעליית יהדות בוכרה ויהדות גרוזיה – שאלמלא הוא, כמעט ולא היו נשארים מהם בני תורה ויראי ה'.
מבצע מירון: 700 נרשמים בל"ג לעומר
אחד המבצעים המיוחדים של אבא זצ"ל היה 'פרויקט ל"ג לעומר' במירון. ככשכולם היו עסוקים בעלייה לציון, בתפילות ובקיום ה'חלאקה' לבני משפחתם, הרב ניסים היה מתרוצץ בכל דרכי הגישה לציון הרשב"י, עובר מאוהל לאוהל ומדבר על לבן של המשפחות כדי לרשום את ילדיהן לחינוך תורני בדרכו של התנא רשב"י. הוא היה מסתובב באוהלים של עולי מרוקו, והם היו מכבדים אותו בכוס משקה "מחיה". גדולה לגימה שמקרבת: כך שייכנע אותם בחביבות לרשום את ילדיהם "לכבוד הצדיק" ושיהיו "כרבי שמעון".
פעיל שליווה אותו במשך היום שאל אותו: "איך אתה מסוגל לשתות כל כך הרבה כוסות של 'מחיה' אצל כל משפחה ומשפחה באוהלים?". בחיוכו האופייני ענה לו אבא זצ"ל שבפועל חצי מהכוס הוא שופך על הזקן והחולצה, העיקר להציל עוד ילדים… יום לאחר ההילולא היה חוזר לבני ברק מותש ובאפיסת כוחות אך מלא שמחה והתלהבות, כשהוא מנופף בידו מול מנהלי המתיבתות עם רשימה של למעלה מ-700 תלמידים שדאג להכניס למוסדות תורה! מיד לאחר מכן החל בביקורי בית אצל הנרשמים, כדי לצרף מחשבה למעשה.
אחד מהל"ו: הערכתם הנדירה של גדולי הדור
הוא זכה שגדולי ישראל זצוק"ל סמכו עליו, מתוך שראו שעבודתו הייתה מלאכת קודש אמיתית וראו את הפירות הרבים שהביא לבתי הספר ולתלמודי התורה. מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל חיבב אותו עד מאוד; כשהיה מגיע לביתו, היה מרן מתמלא שמחה ומתעניין בכל הפעילות שעשה למען ילדי ישראל. גם כשרבי ניסים ערך שמחות לילדיו, הוא היה מזמין את מרן זצוק"ל, שהיה טורח ונוסע במיוחד לבני ברק. שם היסב מרן יחד עם מרן הגרא"מ שך זצ"ל ושאר גדולי התורה שהגיעו לכבדו ולהוקירו על מעשיו הגדולים.
סיפר הרב אי"ש ברגמן הי"ו שבבאחת הפעמים, לאחר שחזרו מנסיעה ארוכה, נכנס אבא זצ"ל יחד עם הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל למרן הגרא"מ שך להתייעצות. בטרם צאתם ביקש הגרח"ש קרליץ ברכה, ואמר לו מרן הרב שך: "ממני אתה מבקש? הלא ר' ניסים הוא אחד מהל"ו צדיקים, תבקש ממנו…".
ידוע שמרן הגר"ח קנייבסקי היה קם בפניו כשהיה מגיע לביתו, ויש שהעידו שראו שגם אביו מרן ה'סטייפלר', בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל, היה קם בפניו.
"האיש עם הזקן": הקשר המיוחד עם הבבא סאלי
עדות מיוחדת הביא איש ירושלים ר' ישראל גליס הי"ו, שסיפר שכשאבא זצ"ל היה בפעילות באזור העיר נתיבות, הוא פקד את ביתו של הגה"ק רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל – ה'בבא סאלי'. ה'בבא סאלי' הושיבו לצידו, הראה את חביבותו כלפיו וכיבדו ב"מחיה". ה'בבא סאלי' נהנה להביט בפניו וקרא לו "האיש עם הזקן" עקב זקנו העבות. גם הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, רבה של רמת השרון, חיבב מאוד את הרב זצ"ל, וכשהיה נפגש עמו בשמחות אצל הנכדים היה מנשק את זקנו (בשנים ההן עזר לו הרבה בהקמת מוסדותיו ברמת השרון).
סליחות ותפילות בהר המנוחות
לקראת חצות לילה יצאו בני המשפחה ומוקירי זכרו בהסעה מסודרת לבית העלמין בהר המנוחות – בחלקה שבה טמון גם הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, בנו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. שם ערכו סליחות עם תקיעת שופר, ולאחריהן נשאו תפילה ואמрио תהילים לישועת כלל עם ישראל.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה