בקו האש:

האם אנחנו באמת מוכנים לחירום?

בין הבטחות העירייה על מוכנות מלאה ותוספת מיגוניות חדשות, לבין מציאות של מקלטים נעולים, היעדר תרגול וחשש מקריסה בלב הצפיפות | תחקיר מקיף

ישראל רייך • אתמול

השכונה שלי

בעוד שמדינת ישראל כולה נערכת לתרחישי קיצון ביטחוניים, נראה כי בבני ברק השאלה אינה רק "מתי" אלא בעיקר "איך". העיר, המדורגת כאחת הצפופות ביותר בעולם, מציבה אתגרים שאין להם אח ורע בשום רשות מקומית אחרת בישראל. הצפיפות הבלתי נתפסת של בנייני מגורים הנשענים זה על זה, לצד סמטאות צרות שגם בימי שגרה מתקשים רכבי חירום לעבור בהן, הופכת כל התרעה ביטחונית לאירוע בעל פוטנציאל הרסני.
במקרה של נפילת טילים בלב שכונת מגורים צפופה, החשש הגדול ביותר הוא מיכולת המילוט והחילוץ; קריסה של מבנה אחד עלולה לחסום צירי תנועה שלמים ולמנוע מכוחות ההצלה גישה לנפגעים. בתנאים כאלו, הנחיות ברורות ומתורגלות הן לא רק המלצה אלא תנאי בסיסי להישרדות, שכן כל שנייה של בלבול במרחב כה דחוס עלולה לעלות בחיי אדם.

התרחיש שממנו חוששים המומחים, ושאליו צריכה העירייה להיות ערוכה, הוא מצב של עלטה מוחלטת או פגיעה ישירה במרכזי אוכלוסייה שיובילו לבהלה המונית. במציאות כזו, המודעות הציבורית והמוכנות התשתיתית חייבות להיות בשיאן. נדרשת מערכת שמוודאת כי כל תושב יודע בדיוק לאן עליו לרוץ, וחשוב מכך – שהמקום אליו הוא רץ אכן פתוח ובטוח.
המורכבות של בני ברק דורשת יד מכוונת שתוודא שכל מקלט פרטי בבניינים הישנים אינו משמש כמחסן גרוטאות אלא כמרחב מוגן תקני. ללא תחזוקה שוטפת ופיקוח הדוק, המוכנות עלולה להתגלות כנייר בלבד ברגע האמת, כשהתושבים ימצאו את עצמם אל מול דלתות נעולות או תשתיות מוזנחות שאינן מאפשרות שהייה ממושכת.

אך מה קורה בפועל בין כותלי העירייה וברחובות העיר? כאן התמונה הופכת למורכבת ושנויה במחלוקת. מצד אחד, אגף החירום והביטחון של העירייה מצהיר כי העיר ערוכה מסביב לשעון לכל תרחיש אפשרי.
כחלק מהפקת לקחים, מדווחת העירייה על הצבת תשע מיגוניות חדשות ברחבי העיר שנועדו לתת מענה למי שנמצאים במרחב הציבורי בעת אזעקה. מבחינת העירייה, נעשו צעדים משמעותיים לשיפור המוכנות וחיזוק הביטחון האישי של התושבים לקראת הבאות.

מנגד, נשמעות טענות קשות מצד גורמים המעורים במתרחש בשטח, המצביעים על פער מדאיג בין ההצהרות למציאות.
על פי עדויות, המצב בשטח רחוק מלהיות מזהיר: במהלך סבבי הלחימה האחרונים נמצאו כמויות גדולות של מקלטים ציבוריים ופרטיים כשהם נעולים ובלתי שמישים בעת הצורך. המבקרים טוענים כי העירייה נמנעת מקיום דיונים דחופים ומהותיים בנושא המוכנות, וכי לא התבצע שום מבדק רציני כדי לבחון מה פתוח, מה סגור ואיזו תחזוקה נדרשת במרחבי המיגון הקיימים. אף נטען כי הקרדיט על המיגוניות החדשות שייך לפיקוד העורף שפרס אותן בכל הארץ, ולא ליוזמה עירונית ייחודית, וכי היחסים בין העירייה לצבא מתוחים עד כדי כך שאלוף הפיקוד הגיע לעיר כדי לנזוף בהנהגה על התנהלותה בחירום.

בסיכומו של דבר, נראה כי בעוד שהכלים הלוגיסטיים קיימים בחלקם, הניהול והפיקוח בשטח הם אלו שיקבעו האם בני ברק תצליח להגן על תושביה ברגע האמת או שמא תמצא את עצמה בקריסה מערכתית.

המערכת פנתה לקבלת תשובות מפיקוד העורף אך טרם נענתה, אם וכאשר התשובות יגיעו אנו נפרסמם במלואם.