הנער מבני ברק שמטלטל מדינה שלמה – מרתק
ברחוב רבי יהושע בבני ברק, במרחק פסיעות בודדות מבניין העירייה, מתגוררת משפחת פלדשטיין. זהו בית שבו מצוינות, אמביציה וחריצות אינן רק מילים יפות, אלא חלק בלתי נפרד מהיומיום. אם המשפחה, בינה פלדשטיין, נחשבת לאחת הדמויות החזקות והמוערכות בענף הפרסום והאסטרטגיה החרדי – אישה שסללה דרך מקצועית מרשימה בעולם תחרותי וחינכה את ילדיה לשאוף הכי גבוה שאפשר. בתוך הערוגה הזו צמח בנה, אלי, בחור רהוט ומוכשר, ששילב בתוכו את ה"חריפות" הליטאית עם הבנה נדירה במנגנוני המדינה והביטחון.
דרכו של אלי החלה במסלול החרדי היוקרתי ביותר, בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, שם בלט בכישוריו הוורבליים ובאנרגיות הבלתי נגמרות שלו. למרות הרקע התורני העמוק, הוא בחר לצאת לשירות משמעותי והתגייס לחטיבת דובר צה"ל, שם הפך לקצין מוערך בדרגת סרן וכיהן כדובר אוגדת יהודה ושומרון. עם שחרורו, היכולות שלו לא נעלמו מעיני המערכת הפוליטית; לאחר תקופה קצרה כדוברו של השר איתמר בן גביר, הוא "נחטף" ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. עבור הציבור החרדי, אלי היה הגאווה המגזרית – הבחור "משלנו" שנמצא בחדרים הסגורים ביותר שבהם מתקבלות ההחלטות הגורליות.
כניסתו של פלדשטיין ללשכת רה"מ לא הייתה רק צעד קרייריסטי, אלא רגע סימבולי עבור המגזר החרדי כולו. פתאום, הבחור עם הכיפה והציצית מצא את עצמו ב"אקווריום" – החלל הסטרילי והסגור שבו מתקבלות ההחלטות הגורליות ביותר. הוא הפך לחלק מהכוורת המצומצמת והנאמנה ביותר של נתניהו, כשהוא מתמרן בטבעיות בין אנשי ביטחון בכירים, יועצים אסטרטגיים ופוליטיקאים משופשפים. אלי לא היה רק דובר; הוא הפך לדמות מפתח במערך ההסברה והקשר עם הכתבים הצבאיים, כשהוא נושא על כתפיו את האחריות לתווך את המציאות המורכבת של המלחמה. בחדרים הללו, שבהם נחרצים גורלות, הוא בלט במסירותו הטוטאלית, כשהוא פועל מסביב לשעון, זמין לכל דרישה של ראש הממשלה ומהווה חוליה מקשרת חיונית בין הדרג המדיני למערכות המודיעין.
אולם, הנסיקה נבלמה בשלהי שנת 2024, כשפלדשטיין מצא את עצמו בלב סערה בינלאומית המכונה "פרשת המסמכים הסודיים". במוקד הפרשה עמד פרסום בעיתון הגרמני "בילד" (Bild), שהציג מסמך פנימי של חמאס שנכתב לכאורה על ידי בכירי הארגון. המסמך פירט אסטרטגיה של הפעלת לחץ פסיכולוגי על הציבור הישראלי תוך ניצול סוגיית החטופים, במטרה לעורר מחלוקות פנימיות ולהחליש את עמדת הממשלה במשא ומתן. החשד המרכזי היה כי המסמך הושג מתוך מערכות המודיעין הצה"ליות, הוצא ללא אישור והועבר באופן מניפולטיבי לתקשורת הזרה כדי לשרת נרטיב פוליטי מסוים שתמך בעמדת ראש הממשלה.
השנייה היא זו שזכתה לכינוי "קאטרגייט". מדובר בפרשה ביטחונית מהדהדת העוסקת בחשד לפגיעה חמורה בביטחון המדינה בזמן מלחמה. על פי החשד, יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה, לצד בכירים לשעבר במערכת הביטחון, פעלו לכאורה כסוכני השפעה עבור ממשלת קטר. החשד המרעיד הוא שהם ניצלו את נגישותם למידע הרגיש ביותר כדי לקדם אינטרסים של המדינה הזרה מתוך מוקדי קבלת ההחלטות, וכל זאת בתמורה לבצע כסף.
הפרשיות הללו העלו שאלות נוקבות על הגבול הדק שבין עבודת הסברה לבין שמירה על ביטחון המדינה. בעוד מערכת הביטחון והשב"כ התייחסו בחומרה לדליפת החומרים וטענו כי היא פגעה ביכולת המבצעית להשבת החטופים, בקרב משפחתו ותומכיו של פלדשטיין בבני ברק נשמעה זעקה על "ציד מכשפות". הם מחו על התנאים הקשים שבהם הוחזק ועל מה שנתפס בעיניהם כעוול לבחור שכל רצונו היה לסייע במאמץ ההסברתי של ישראל בשעתה הקשה ביותר. כיום, כשההליכים המשפטיים נמשכים, דמותו של אלי פלדשטיין נותרת כזו המעוררת פליאה והערכה לצד סימני שאלה כואבים, בלב סערה שלא הוא, ואולי גם לא משפחתו, שיערו שתגיע לממדים כאלו.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה