הנס הגדול והחשבון שביניהם: קיר הממ"ד שקרס בבני ברק
נפילת המרפסת בלב העיר היא תמרור אזהרה בוהק. התמונות מהזירה מעלות שאלות קשות על איכות הבנייה והזלזול בתקנים: האם אנחנו סומכים על הנס במקום על 'ונשמרתם'?
בנס גלוי, כך הוגדר אתמול האירוע המטלטל בבני ברק. רסיס טיל שפגע פגיעה ישירה במרפסת ברזל בקומה השלישית, הביא לקריסתה המלאה ולחשיפת קיר הממ"ד הסמוך שקרס אף הוא. התמונות הקשות של הקיר המפורק והמרפסת התלויה באוויר הותירו את התושבים המומים, אך ברוך השם, האירוע הסתיים ללא נפגעים בנפש.
אולם, כשהאבק שוקע, מתברר כי הנס הזה לא נועד רק כדי שנמשיך הלאה, אלא כדי שנעצור ונחשוב. עוד בטרם הסתיימו הבדיקות המקצועיות בשטח, המראות מהזירה זועקים את מה שכל בני-ברקי חש בליבו: בעיר התורה והחסידות, חוקי התכנון והבנייה הפכו לעיתים להמלצה בלבד.
מבט חטוף בקיר הממ"ד שקרס מעלה תהיות כואבות. הממ"ד, שאמור להיות המקום הבטוח ביותר בבית, קרס כאילו היה עשוי מקרטון. המומחים מצביעים על מחסור חמור בברזל ובחיזוקים הנדרשים ליצירת בטון משוריין תקני. האם מדובר ברשלנות של מהנדס? בניסיון של קבלן לחסוך בעלויות? או אולי בתרבות של "סמוך" שפשתה במחוזותינו?
התופעה של "עיגול פינות" בבנייה בבני ברק אינה חדשה. אנו עדים מדי יום להוצאת חדרים, מרפסות ותוספות בנייה ללא רישיון, ללא פיקוח הנדסי ותוך זלזול מופגן בחוקי הבטיחות. רבים נוטים לחשוב שהקפדה על תקנים היא "עניין של הרשויות", אך האמת היא שמדובר בדיני נפשות ממש. מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" אינה נעצרת בפתח אתר הבנייה; היא צריכה להיות המצפן המנחה של כל בעל דירה וקבלן.
המרפסת שקרסה אתמול היא לא רק נזק לרכוש, היא "האסימון" שחייב ליפול אצל כולנו. גם אם הפיקוח העירוני אינו הדוק דיו, האחריות העליונה מוטלת עלינו, התושבים. עלינו לדרוש עמידה מחמירה בתקנים, לוודא שימוש בחומרים איכותיים ולא לאפשר לאף קבלן לסכן את חיינו וחיי ילדינו בשביל רווח כספי מהיר.
לשמחתנו, הפעם הסתיים האירוע בנס ובחדי הרחמים. אך חז"ל כבר לימדונו ש"אין סומכין על הנס". זהו זמן לחשבון נפש קהילתי ועירוני, כדי להבטיח שביטחון המגורים בעירנו יהיה יצוק ומשוריין בדיוק כמו שההלכה והחוק דורשים.






כתיבת תגובה