דלג לתוכן העמוד

דוח הלמ"ס ל-2024, שבחן את 18 הערים הגדולות בישראל, מציב זרקור על מדד "נפשות לחדר" – הנתון המשקף בצורה המדויקת ביותר את מרחב המחיה של האזרח הישראלי. מהנתונים עולה כי הממוצע הארצי עומד על 0.83 נפשות לחדר, אך המציאות בשטח רחוקה מלהיות אחידה.

שלוש הערים שחוצות את "קו הנפש"
בדירוג הצפיפות המבנית, שלוש ערים בולטות מעל כולן ומהוות קבוצה נפרדת שבה חיים יותר מאדם אחד בכל חדר:

​בני ברק: העיר הצפופה בישראל עם 1.23 נפשות לחדר (כמעט 50% מעל הממוצע הארצי).

​בית שמש: במקום השני עם 1.19 נפשות לחדר.

​ירושלים: סוגרת את השלישייה עם 1.09 נפשות לחדר.

​בקצה השני של הסקאלה נמצאת הרצליה, המוגדרת כעיר המרווחת ביותר בישראל עם 0.63 נפשות לחדר בלבד. גם תל אביב-יפו מציגה נתון נמוך יחסית של 0.71, נתון המושפע לא רק מגודל הדירות אלא גם מהרכב משקי בית קטנים יותר.

​הדוח בוחן גם את רמת החשיפה לחלקיקים עדינים (PM2.5) ומגלה כי אין בהכרח מתאם בין דחיסות המגורים לבין זיהום האוויר בסביבה.

​חדרה, העיר המזוהמת ביותר לפי המדד, מאופיינת דווקא במרחב מחיה פנים-ביתי גבוה יחסית (0.71 נפשות לחדר).

​ירושלים, על אף היותה אחת הערים הצפופות בישראל, נחשבת לנקייה יחסית מחלקיקים מזהמים.

​בני ברק היא החריגה הבולטת בנתונים אלו, כשהיא מתייצבת בצמרת בשני המדדים במקביל: מקום ראשון בצפיפות מגורים ומקום גבוה מאוד במדד הזיהום (מיד אחרי חדרה).
הנתונים משקפים לא רק את מצב שוק הדיור, אלא גם את השוני התרבותי והדמוגרפי בין הערים: בעוד שבערים מסוימות הצפיפות היא תולדה של משפחות ברוכות ילדים, בערים אחרות המרחב האישי גדול יותר בשל ריבוי יחידים וזוגות בתוך הדירות.


להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ

מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום

94% אהבו את הכתבה

אולי יעניין אותך