שימו לב: בלילה שבין חמישי לשישי עוברים לשעון קיץ
לקראת שבת: בשישי הקרוב נזיז את המחוגים שעה קדימה. הממונה על הזמן במשרד הכלכלה מסביר על השעונים האטומיים, הסינכרון העולמי וההיסטוריה של המהלך.
לקראת השבת הקרובה תושבי ישראל ירוויחו שעת אור נוספת, אך יפסידו שעת שינה: בלילה שבין חמישי לשישי הקרוב, בשעה 02:00 לפנות בוקר, יוזזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה לשעה 03:00. המעבר, שמוסדר בחוק קביעת הזמן, נועד להאריך את שעות האור ולחסוך באנרגיה.
מי קובע מה השעה?
רבים שואלים את עצמם מי מחזיק ב"מפתח" של הזמן בישראל. ד"ר אולג פופוב, האחראי על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, מסביר כי הזמן הרשמי של ישראל (UTC(INPL נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה. שם, בעזרת מערכת משוכללת של ארבעה שעונים אטומיים, מוודאים שהזמן המקומי שלנו מסונכרן בדיוק מוחלט עם הזמן העולמי.
למה דווקא בשתיים בלילה?
הבחירה בשעה 2:00 לפנות בוקר אינה מקרית. ד"ר פופוב מסביר כי המטרה היא לשמור על סנכרון עם הזמן העולמי (UTC). "מכיוון שהזמן המקומי שלנו מקדים את הזמן העולמי בשעתיים, כשכאן השעה 02:00 בלילה, בגריניץ' שבלונדון השעה היא בדיוק חצות (00:00). בכל העולם מבצעים את השינויים ברגע זה כדי שכל המערכות הטכנולוגיות והתעופתיות יישארו מתואמות".
ההיסטוריה: מחיסכון בנרות ועד למלחמות עולם
הרעיון להזיז את השעון עלה לראשונה כבר בשנת 1784 על ידי בנג'מין פרנקלין, שהציע לצרפתים לקום מוקדם יותר בקיץ כדי לחסוך בנרות. הצעה זו לא התקבלה אז, ומי שהרימה את הכפפה לראשונה הייתה גרמניה בשנת 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, עקב מחסור חמור בפחם. בריטניה מיהרה לאמץ את השיטה מאותן סיבות.
האם העולם בדרך לביטול השינוי?
למרות היתרונות של שעות האור הנוספות, בעולם נרשמת מגמה של התנגדות. רוב המדינות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה כבר ביטלו את המעבר העונתי. גם באירופה ובארה"ב גוברים הקולות הקוראים להישאר בשעון קבוע לאורך כל השנה, והפרלמנט האירופי אף אישר למדינות האיחוד להחליט על כך באופן עצמאי.
בישראל, כרגע, החוק נותר בעינו, והחל מיום שישי הקרוב נוכל ליהנות משקיעות מאוחרות יותר – דבר המשפיע משמעותית גם על סדרי כניסת ויציאת השבת בתקופה הקרובה.






כתיבת תגובה