דם בבית המדרש: נחשף המכתב המצמרר שכתב האברך שנרצח לפני שנשחט
קהילת התורה בבני ברק, ובפרט לומדי כולל "חזון איש" המפורסם, עדיין ממאנים לעכל את גודל האסון הנורא שהתרחש בערב חג השבועות האחרון. פשע נתעב ומזעזע פילח את השקט של היכל הלימוד, כאשר האברך העילוי, רבי ישי פור זצ"ל, נרצח בדם קר ממש על ספסל לימודו. כעת, עם פרסום דברי המספד הכואבים בביטאון 'קובץ גיליונות', נחשפת לראשונה עדות דרמטית ומצמררת של חבריו לספסל הלימודים, שופכת אור על דמותו הפלאית ומגלה את השלשלת הרוחנית המדהימה שקדמה לטרגדיה.
העימות שהוביל לרצח: המכתב שלא נתלה
מתוך העדויות המצמררות עולה כי הרוצח השפל, גיא אכטלינגר, שנהג להסתובב במקום, נטפל שוב ושוב למנוח והקניט אותו. השיא הגיע כאשר הרוצח הבחין ברבי ישי כשהוא שקוע בלימוד הספר "מסילת ישרים", והחל לחרף ולבזות בצורה מחפירה את מחבר הספר, הנשר הגדול הרמח"ל זיע"א.
רבי ישי, שכל קיומו היה קודש להערצת גדולי הדורות, הזדעזע עמוקות ומחה בו בנחרצות. חבריו, שהכירו את אופיו המעורער והמסוכן של האיש, הפצירו ברבי ישי לחדול ולשמור מרחק, אך הוא סירב להחריש על ביזוי כבוד התורה.
בין כתבי היד שהותיר אחריו, נמצא מכתב נוקב שהכין במו ידיו במטרה לתלותו על קיר בית המדרש. במכתב קרא לחבריו להגיב לביזוי התורה לא באלימות, אלא באמצעות חיזוק רוחני מוגבר וקביעת לימוד המוני בספר "מסילת ישרים". המוות השיג אותו דקות ספורות לפני שהספיק לפרסם את המכתב. בצהרי יום רביעי, ד' בסיון, בעת שישב לצד בנו מול ספר נ"ך פתוח, התנפל עליו בן העוולה וגדע את חייו. עדי ראייה מספרים כי רבי ישי קיבל עליו את הדין הנורא בדממה ובאהבה, והשיב את נשמתו כשהוא מוסר את נפשו על קדושת שמם של הקדמונים.
מלאך בשר ודם: מנותק מהעולם הזה
חבריו לכולל מתארים דמות פלאית, שהייתה מנותקת לחלוטין מהבלי העולם הזה ומשוקעת כולה ברוחניות. רבי ישי התהלך ללא מכשיר סלולרי, ונמנע מכל שיחה בטלה. אחד הלומדים סיפר כי המקרה היחיד שבו שמע אותו מדבר על עניין גשמי היה בעיצומה של המלחמה בשנה שעברה, כשהבחין ברעש חריג בבית המדרש. כשנאמר לו שצה"ל הפציץ באיראן, השתתק לרגע, נראה היה שהמידע המלחמתי זר לחלוטין לעולמו הרוחני, ומיד חזר לשקוד על תלמודו.
גם ברחובות בני ברק צעד כשהוא שקוע בשרעפי קודש, בעיניים עצומות למחצה, עד שלא פעם לא הבחין במכריו שבירכו אותו לשלום. סעודתו הדלה נאכלה תמיד בצנעה, בפינת חדר המדרגות, באיטיות ובנקיות מופתית.
השותפות החשאית בצער הלוחמים והחטופים
מאז פרוץ המלחמה בשמחת תורה, קיבל על עצמו רבי ישי הנהגה מצמררת: הוא סירב לישון על מיטתו בביתו. מדי לילה, גם בקור הירושלמי והבני-ברקי המקפיא של החורף, פרס שמיכה דקה על הרצפה וישן עליה, כשהוא מצהיר כי אינו מסוגל לישון בנוחות כל עוד ישנם לוחמים בשדה הקרב ושבויים בצרה.
בתקופה האחרונה, כדי שלא להפריע לבחורים צעירים שהגיעו ללמוד בלילה, נדד לעזרת הנשים וישן שם על ספסל עץ קשיח. אברך שהיה מגיע ב-4:30 לפנות בוקר ומדליק את האורות סיפר כי התנצל בפניו על שהעיר אותו, אך רבי ישי פנה אליו בחיוך והודה לו על כך שהאור מסייע לו להתעורר בזמן לתפילת הנץ.
"את מוסרת את הנפש, אני רק לומד"
רבי ישי זצ"ל לא השאיר אחריו נכסים או רכוש גשמי, אלא רק חלל עצום, אלמנה שסייעה לו במסירות ובנו שממשיך בדרכו. במכתב מרגש ששיגרה האלמנה ללומדי הכולל, היא סיפרה כי לצד שקידתו העצומה, היה בעל למופת שדאג לכל פרט בבית. כשהביעה בפניו את פליאתה על מסירותו לתורה, ענה לה בענווה: "אני בסך הכל זוכה להיות מונח בפנים, אבל את זו שמוסרת את הנפש בפועל, שהרי עלייך מוטל לעסוק בענייני העולם הזה".
בעקבות האסון המרטיט, הוכרזה בכולל "חזון איש" התעוררות רוחנית אדירה לעילוי נשמתו. האברכים חילקו ביניהם את הש"ס הבבלי כולו לסיום במהלך השנה, וקיבלו על עצמם להתחזק בלימוד מוסר ובספר "מסילת ישרים" – הספר שעליו נלחם, ועל כבודו מסר את נפשו הטהורה.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה