לא רק כסף: כך נהפוך את הדפיקה בדלת לחוויה של כבוד התורה
איש התקשורת ירח טוקר קורא לשינוי גישה כלפי בחורי הישיבות בערבי פורים: "עזבו את הסכום, תנו להם חיוך, מילה טובה. בואו נחנך את הילדים שלנו לאהבת תורה דרך המעשים"
בימים אלו, כשרחובות הערים מתמלאים בצלילי הדפיקות על דלתות הבתים, אנו פוגשים אותם – בחורי הישיבות, הצעירים והנמרצים, שעוברים מבית לבית כדי לאסוף תרומות עבור עולם התורה, החתנים והנזקקים. עבורנו, זוהי לעיתים דפיקה נוספת בשעה לא נוחה, אך עבורם מדובר במבחן של ביטחון עצמי ומפגש פנים אל פנים עם הקהילה.
איש התקשורת ירח טוקר יוצא בסרטון מיוחד בקריאה לעשות "טוויסט" בעלילה. כולנו מחנכים את ילדינו לאהבת תורה ולכבוד ללומדיה, אך המבחן האמיתי מתרחש במפתן הדלת. במקום לראות בהם "נודניקים" או להסתפק בזריקת מטבע של שקל בחוסר סבלנות, הגיע הזמן לשנות את האווירה.
"תחשבו מה קורה בצד השני", מבקש טוקר. "בחורי ישיבה צעירים בני 13, 14 ו-15, שזוכים לעיתים למנה של זלזול או חוסר אכפתיות. זה הזמן לתת להם הרגשה אחרת, להעצים אותם". המסר ברור: הבחורים הללו לא אוספים את הכסף לעצמם, הם השגרירים של הישיבות, של החתנים ושל מעשי החסד.
השינוי מתחיל בפרטים הקטנים. זה לא חייב להיות סכום כסף גדול, השקל או המאה שקלים הם לא העניין. העניין הוא היחס.
הכיבוד: הציעו להם כוס קולה קרה, עוגה או חטיף.
המילה הטובה: חיוך רחב, אמירת "אשריכם" או "כל הכבוד שאתם לומדים תורה" יכולים להרים לבחור את היום כולו.
החינוך: שתפו את הילדים. עשו "תורנות" בין הילדים מי מגיש את השתייה ומי נותן את הכיבוד. כך הילדים רואים במו עיניהם מהו כבוד התורה הלכה למעשה.
דווקא בתקופה זו, של לחץ תקשורתי וחברתי, יש לנו הזדמנות פז להראות לבחורי הישיבה ובעיקר לעצמנו ולילדינו, עד כמה אנו מעריכים את עמלי התורה.
בפעם הבאה שדופקים בדלת, אל תסתכלו רק על הארנק. תסתכלו בעיניים של הבחור שעומד מולכם, תנו לו הרגשה שהוא רצוי, ותזכו להכניס את אור התורה והשמחה אליכם הביתה באמת.






כתיבת תגובה