נפרדים מ'בעל ההגדות': נפטר הגאון רבי שלום מאיר ולך זצ"ל
המנוח נולד בשנת תש"ז וגדל בדרום תל אביב, בבית של חסידות ויראת שמיים. אביו, החסיד המפורסם ר' מוט'ל ולך ז"ל, היה מדמויות ההוד בחצר ויז'ניץ וזכה להסתופף עוד בצילו של ה'אהבת ישראל' זי"ע.
בבחרותו, קנה הרב ולך את דרך הלימוד הישיבתית בין כותלי ישיבת סלבודקה המעטירה בבני ברק. את תחילת דרכו הציבורית עשה בצוות ההקמה של עיתון "יתד נאמן", שם שימש כעורך המוסף התורני ועיצב את ראשית דרכו של הביטאון. אולם, מהר מאוד פנה להקדיש את כל מרצו לכתיבה עצמאית ולהפצת מעיינות התורה והמוסר.
שמו של הרב ולך הפך למותג בעולם הספר היהודי בזכות מאות הספרים שחיבר. הוא נודע בכינוי "בעל ההגדות" בזכות עשרות ההגדות של פסח שהוציא לאור, כשבכל שנה זכה הציבור להגדה חדשה המלקטת את פניני תורתו וסיפורי חייו של אחד מגדולי ישראל – מהגר"א מווילנא והבעל שם טוב, ועד למרן הרב שך והסטייפלער זצ"ל.
ייחודיותו בלטה ביכולתו לחבר בין כל חוגי היהדות. הרב ולך הקדיש חלק נכבד מיצירתו למורשת יהדות המזרח, דרך סדרות הספרים "שערי ארמון", "אבותינו סיפרו לנו" ועריכת העלון הפופולרי "מעיין השבוע" של תנועת אל המעיין. בספריו, נתן כבוד ויקר לחכמי המזרח לצד גדולי הליטאים והחסידות, ובכך הפך לגשר חי בין כל שבטי ישראל.
לצד כתיבתו הענפה, כיהן הרב ולך במשך עשרות שנים כרבה של קהילת "שיכון ג' המרכזי" בבני ברק. שיעוריו ושיחותיו משכו קהל רב, בזכות יכולתו לשזור סיפורי צדיקים עם מוסר השכל אקטואלי ומעשי. הוא היה מרצה מבוקש ב"בית המורה" ובמסגרות רבות נוספות, שם השפיע על דורות של מחנכים ושומעי לקח.
בין ספריו הרבים נמנות ביוגרפיות שהפכו לנכסי צאן ברזל, כמו "אנא עבדא", "מעילו של שמואל" וחיבורים על רבי יהושע לייב דיסקין והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בניו וחתניו ההולכים בדרכו, וארסנל אדיר של ספרות תורנית שתמשיך להאיר את בתי ישראל לדורות.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה