הסלקציה המקוממת: מי מחליט למי הרב יקשיב?
פוסט נוקב שפורסם בשעות האחרונות על ידי חבר מועצת עיר מהאופוזיציה מצליח להסעיר את הרחוב המקומי, ומציף אל פני השטח שאלה כאובה שרבים מעדיפים בדרך כלל ללחוש בחדרי חדרים: מי באמת שולט על זרימת המידע לבתיהם של גדולי ישראל?
האירוע המדובר התרחש כאשר פוליטיקאי בכיר, שהוזמן לביקור בביתו של אחד מרבניה המשפיעים ביותר של העיר, ביקש מחבר מועצת העיר להתלוות אליו לפגישה. אלא שבכניסה לבית נתקלו השניים במחסום אנושי בדמותם של "מנהלי החצר".
למרות בקשותיו החוזרות של הפוליטיקאי הבכיר לאפשר למלווה שלו להיכנס איתו, מנהלי הבית עמדו על רגליהם האחוריות והצהירו באופן חד-משמעי: "אתה נכנס, והוא לא". נציג הציבור נאלץ להישאר בחוץ ולהמתין ברכבו.
האם סתימת הפיות הפכה לנורמלית?
התקרית הזו חורגת מזמן מהאירוע הנקודתי, ומעלה שאלות עקרוניות ונוקבות על חופש הביטוי והייצוג בעיר החרדית הגדולה בארץ.
תושבים רבים שואלים את עצמם בשעות האחרונות: האם בעידן המודרני, שבו הציבור דורש שקיפות ונציגות לכלל הגוונים, הגיוני שנבחרי ציבור לגיטימיים ייחסמו מלהציג את עמדותיהם בפני גדולי התורה? האם ייתכן שסתימת פיות מגמתית וסינון מתוזמן הפכו לכלי עבודה מקובל בידיהם של מקורבים?
בפוסט שפורסם נכתב בכאב: "בצלחת שלו יש את כל מיני הארץ והים. הוא כן, ואני לא. אין מי שבוז לרבנים יותר מהעסקונה, הרבנים עבורם הם כלי שימוש".
הדיון הציבורי סביב השפעתה של העסקונה המקומית על מקבלי ההחלטות רק הולך ומתעצם. האם הממסד יאפשר לקולות הנוספים להישמע, או שהמחיצות בפתח הבתים רק ילכו ויגבהו? השאלות הללו נותרות פתוחות, אך נדמה שהציבור בבני ברק כבר לא מוכן לעבור על כך בשתיקה.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה