המהפכה השקטה של עבודת הקודש: האם נמצאה הנוסחה לפרנסה בטהרה?
במסדרונות ארגון 'טובה וברכה', השם "צדקה" כבר מזמן אינו המילה האחרונה. הרב יואל ישראל זופניק, דמות המוכרת לכל מי שנזקק אי פעם לסיוע בחגים, הבין שעם כל הכבוד למארזי המזון ולתלושי הקנייה, הפתרון האמיתי למצוקת המחיה במגזר החרדי חייב להגיע ממקום עמוק יותר. התובנה הזו הולידה את מיזם 'עבודת קודש', התאחדות קהילות ששמה לה למטרה להוציא אלפי משפחות ממעגל העוני לא רק על ידי נתינה, אלא על ידי בנייה עצמית. המיזם לא פונה אל יושבי הכוללים שתורתם אומנותם, אלא דווקא אל אותם אלו שכבר יצאו לשוק העבודה ומוצאים את עצמם נאבקים על משכורות זעומות שאינן מכסות את הצרכים הבסיסיים ביותר.
אחד המחסומים הגדולים ביותר העומדים בפני בן תורה המבקש להתפרנס הוא המחסום התרבותי. במשך דורות התקבעה התפיסה שמלאכת כפיים היא נחלתם של מי שאינם בני ברית של עולם הרוח. ב'עבודת קודש' מבקשים להחזיר את העטרה ליושנה ולשחזר את דמותו של ה'בעל הבית' החרדי של פעם – זה שבידיו אוחז בכלי עבודה ובלבו שוכנת יראת שמים טהורה. המייסדים מדגישים כי אין שום מקצוע שאינו מכבד את בעליו, כל עוד הוא נעשה באמונה. המטרה היא ליצור מעמד חדש של בעלי מלאכה חרדים, כאלו שאינם מתביישים בעיסוקם אלא רואים בו שליחות שנועדה לאפשר למשפחתם לחיות בכבוד וביציבות כלכלית.
פנים אל פנים: כל מה שרציתם לדעת על המיזם
כדי להבין את הפרטים הקטנים של המהפכה, ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות הכי בוערות שעולות מהשטח:
עבור מי נועד המיזם והאם הוא עלול להוציא אברכים מהכוללים?
המיזם אינו פונה בשום אופן לעמלי התורה. היעד הוא אותם אלפי יהודים שכבר נמצאים בשוק העבודה ועוסקים בעבודות דחק בשכר נמוך, או כאלו שהמציאות הכלכלית מאלצת אותם לצאת לעבוד והם מחפשים דרך לעשות זאת בטהרה ובשכר מכובד.
מהו רף השכר המובטח בתוכנית?
'עבודת קודש' מתמקדת אך ורק במקצועות שבהם השכר ההתחלתי הוא לפחות 12,000 ש"ח. המטרה היא למנוע מצב של "עבדות מודרנית" בשכר מינימום ולאפשר לאדם להביא פרנסה שתחזיק בית בכבוד.
איך שומרים על הרוחניות של העובדים?
ההכשרות נעשות ללא שום קשר למוסדות אקדמיים, בסביבה חרדית לחלוטין. לפני היציאה לעבודה עוברים המשתתפים שיעורי הלכה והנהגה במשא ומתן, כדי שגם שעות העבודה יהיו חלק בלתי נפרד מחיי תורה.
מדוע דווקא מלאכות כפיים כמו אינסטלציה ודלתות?
מדובר בתחומים שבהם יש מחסור אדיר בידיים מקצועיות, מה שמאפשר שליטה על המחירים והכנסה גבוהה מאוד לעומת עבודות משרדיות. מעבר לכך, זה יוצר שירות של "היימישע יונגרלייט" עבור הקהילה, מה ששומר על קדושת הבית.
החזון: יום של עבודה, לב של תורה
הבשורה הכלכלית של המיזם היא אולי הנקודה המפתיעה ביותר בתחקיר. בניגוד ליוזמות קודמות, כאן הציבו רף נוקשה של רווחיות. התפיסה היא שבן תורה שיוצא לעבוד צריך להרוויח סכום שמאפשר לו שקט נפשי באמת. המקצועות שנבחרו הם כאלו שבהם השמיים הם הגבול מבחינת הכנסה כעצמאי. מדובר בשינוי פרדיגמה – לא עוד "השלמת הכנסה" בתנאי מצוקה, אלא קריירה מקצועית ומכובדת שמעמידה את הבית על רגליים איתנות.
בשיחות עם המייסדים, בהם הרב יעקב וינגרטן והרב רפאל וואהל, עולה תמונה של חזון חברתי רחב. הם לא רואים בזה רק פתרון תעסוקתי, אלא תיקון עולם. השאיפה היא שיהודי יוכל לצאת בבוקר לעבודתו, לעמול בפרך במלאכה ישרה, ולחזור בערב לביתו ולשיעור התורה שלו כשהוא גאה בדרכו. "בכל דרכיך דעהו" הוא המוטו המנחה את הפרויקט – הידיעה שגם בזמן שאדם עוסק בבניית העולם הזה, הוא יכול וצריך לעשות זאת מתוך דבקות במטרה העליונה. 'עבודת קודש' היא לא רק שם של ארגון, היא הצהרת כוונות של דור שלם שמבקש לחיות ברווחה מבלי לוותר על קדושת הבית החרדי.
מבט אישי: כשעבודה הופכת לשליחות
אם נסתכל על המציאות בעיניים מפוקחות, נבין שהיציאה לעבודה עבור בן תורה היא לא "ברירת מחדל" או כניעה לקשיים, אלא סוג של גבורה יהודית מזוקקת. יש משהו נאצל ביכולת של אדם לקחת אחריות על משפחתו, להפשיל שרוולים ולעמול בפרך, תוך שהוא שומר על צלם אנוש ועל קדושת הבית. המהפכה האמיתית כאן היא לא רק בשכר הגבוה, אלא בביטול תחושת ה"בדיעבד". כשאדם עובד בטהרה, הוא לא "פחות" בן תורה; הוא פשוט בן תורה שמקדש שם שמיים בתוך עולם המעשה. היכולת לשלב בין ידיים מקצועיות שאוחזות בכלי עבודה לבין ראש שמונח בסוגיה תורנית, היא זו שבנתה את עם ישראל לאורך הדורות, והחזרה למודל הזה היא לא רק צורך כלכלי – היא בשורה חברתית שמעניקה חוסן, כבוד עצמי ושלוות נפש אמיתית לבית היהודי.
להצטרפות לקבוצת עדכוני "בני ברק עכשיו" בוואטסאפ
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום
כתיבת תגובה